<h1>ספר מצוות זמניות הלכ' ברכות ש"ג</h1>
<h2>דף לו:</h2>
חביץ קדרה ודייסא וחביצא, והן הנקראין מעשה קדרה, יברך עליהן בורא מיני מזונות: אל כביצא הנקראת אל תודרה אשר בושלה בקדרה עם המרק אפילו שלא יתדדק וימוח, ונשאר בה תואר הלחם ודמותו, יברך עליה בורא מיני מזונות, כי הלכה כדברי רבי יוסי שאמר לענין מצה (לח:), יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אע"פ שלא נימוח. ואם הריק המרק על החביצא בקדרה ונימוח שלא נשארה לו צורת לחם יברך (עד) עליו בורא מיני מזונות. ואם נשארה לו צורת לחם, אע"פ שהפירורין פחות מכזית, דין לחם יש לו. והוא שאמרו (לז:) האי חביצא אפילו אין בה פירורים שיש בהם כזית מברך עליה המוציא ושלש ברכות ואמר רבא והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא: אל ספוג בלשון ערב, ובלעז אישפיט איליש, ובלשוננו ספיחית (גליון בלשון קשטיליא בינוושיש) יברך עליה בורא מיני מזונות, אפילו כשהוא קובע סעודתו עליהם, הואיל ובלילתן רכה, ר"ל שבצקם (רק) [רך] חלק. והלחם קלוי בשמן, הואיל ובלילתה עבה, יברך עליה המוציא וברכת המזון: כל מאכל שבו קמח מאיזה מין מחמשת המינין, אע"פ שהדבר המעורב עמו הוא הרוב, מברך עליו בורא מיני מזונות. לאומרם כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות, ובלבד שיכוין בזה לזון בו. אבל אם ערב בו קמח לתיקון התבשיל בלבד מברך עליו הברכה הראויה לדבר זה שמעורב בו הקמח, כי הוא העיקר. ועיקר יש לנו שנסתמך עליו, כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה.
